מגזין מוניציפל
 
 
 
   
 
 
 
קיבוצניקים למען החברה
הרשמה לקבלת מגזין מוניציפל
הדואר האדום של מגזין מוניציפל
פרסום ממוקד מטרה
 

דף הבית >  מנהלים בקיבוצים למען החברה >  עמוד ענן באגף המשימות בתנועה הקיבוצית

 
 
עמוד ענן באגף המשימות בתנועה הקיבוצית

יומיים אחרי פרוץ "עמוד ענן", ביום שישי בבוקר, נחתה רעות קוצב בנתב"ג, מחתה מזיכרונה את מתיקות שבוע החופשה בלונדון, מיהרה תל-אביבה, השליכה את המזוודה בפינת הדירה, ועטה על המחשב. 

מידע ראשוני על המתרחש בדרום כבר היה לה, ועכשיו חיפשה בפייסבוק מישהו להציע לו את עזרתה. על המסך ריצד מספר הטלפון של אגף המשימות בתנועה הקיבוצית ובו הזמנה - "אפשר לצלצל בכל שעה". השעה הייתה תשע בבוקר, והיא צלצלה, והקול (יואל מרשק) קרא לה, והיא הלכה, כמעט רצה, לאגף המשימות. "הייתה שם אווירה נמרצת של עשייה", מספרת רעות לארנון לפיד ב"ידיעות הקיבוץ" (הכתבה המלאה ב-kibutz.mynet.co.il ).

היא בת 26, ילידת גבעת-אלה, כיום בתל-אביב, לומדת ועובדת בתחום בריאות הנפש. באגף המשימות הוטל עליה לענות לטלפונים, שלא פסקו לרגע, לקשר בין אנשים ומשפחות מהדרום, שביקשו להתרחק מהחזית, לבין אנשים טובים מהצפון ומהמרכז, שביקשו לארח אותם.

"ההיענות הייתה מדהימה", אומרת רעות. "התקשרו, למשל, ממכון לטיפול פסיכולוגי, והציעו עזרה למי שיבקש. אבל בעיקר התקשרו אנשים להציע מקום אירוח, מכל סוג: החל מבתים פרטיים ודירות, או יחידה נפרדת בבית, ועד מחסנים, האנגרים - כל מה שיכול לשמש אכסניה למי שזקוק".

לא פחות מהנכונות להציע ולהזמין, התרשמה רעות מההעזה לבקש ולהיענות להזמנה: "זה יפה בעיניי, שאנשים במצב של חולשה מעזים לבקש ולהיעזר באחרים. הם עשו את זה כל כך בעדינות. לא היה שם 'מגיע לי'. לא היה פונה שלא נמצא מישהו לחבר אליו. היו פונים שלא התאים להם להתארח בצפון, הם רצו להתארח במרכז דווקא, וזה לא התאפשר. היו שרצו דירה נפרדת לכל המשפחה, ולא הייתה. והיו אנשים ללא רכב, שלא יכולתי לעזור להם. לפרקי זמן קצרים נשארתי לבדי עם שני טלפונים, שלא הפסיקו לצלצל, וכשהקשבתי להודעות באיחור מה, הן לא תמיד היו ברורות, נאמרו מתוך בהילות ולחץ, ולצערי לא יכולתי להועיל. אבל בעיקרון - לכל פנייה היה מענה".